בטקסי יום הזיכרון לחללי צה”ל אתה מביט בשקופיות במסך גדול, בתמונות של הנופלים ,                מתייחד עם זכרם, לפעמים נושאי הנאומים מעלים תכונות של הנופלים,                                  מציינים שלצעירים אלה היה הכישורים להגיע לפסגה, קורצו מחומר של רמטכ"לים או ראשי ממשלה,  

בני המשפחה אבלים, הרעיות החברות שלא מימשו את הקשר, נשארו רק עם הזיכרונות.                  המדינה המבכה את בניה , מניחה אלפי זרי פרחים למי שהיו אמורים ללכת בראש המחנה,               

 

בעמל רב עיבדנו את באדמה, חרשנו תלמים, זרענו זרעים השקנו את הרגבים,                               

הנה הניצנים לנגד עינינו  קמלו , במקום לקצור את פרי עמלנו,

נגדע פתיל חייהם ועתידם , האדמה מרווה את צימאונה, בדם החללים , 

אנו ניצבים נכלמים והלב הדואב, מול שורות, שורות של מצבות ,  

אין מילה לתאר את הריק והכאב, לא נדע כמה גאונים היו מהלכים בקרבנו וגווע קולם ,

​חשבתי שבמחוזותינו ראוי לתת הכרה לאיש יקר שכבר לא איתנו, רופא בעל שם עולמי,                    שאולי לא קיבל את ההערכה הראויה במדינתנו ,הרופא ששרד את מלחמת יום כיפורים,                  בהמשך הביא לגלוי ולפריצת דרך אל נוסחת "סופרקטנט" ריאתי, 

המאפשר לפגים לנשום באופן עצמוני, בזכותה ניצלו עשרות אלפי פגים עם קשי נשימה ברחבי העולם,​

,נפגשנו על כוס קפה במסעדת "פינגווין" בנהריה,                                                                                והרי לפניכם סיפורו המרתק של ד'ר זלמן ויינטראוב ז"ל..

 

נולד 1945 בבורנל בסיבר ברה"מ,   בגיל 5 עלה עם הוריו למעברה ב"מחנה דוד" בחיפה,                    משם עברו למחנה עולים בנהריה. 

ד'ר זלמן מספר על ילדות נפלאה עם מרחבים ובילוי בחוף הים בנהריה,                                              בוגר בי"ס היסודי כצנלסון בנהריה, לאחר סיום הלימודים ב"מבואות ים" במכמורת, שירת בחיל הים. 

 

מיד עם שחרורו מצה"ל התקבל ללימודי רפואה בהדסה  בירושלים.

ד"ר זלמן מספר על רגע מכונן ברכבת ההרים במסכת חייו,

"לקראת סיום לימודי קבלתי צו מילואים. התייצבתי  במחנה "שנלר" בירושלים,

משם יצאתי עם לוחמי ה"חטיבה הירושלמית" לגזרת "תעלת סואץ",

אל מוצבי "אורקל" מול פורט סעיד, כאשר כ-110 חיילים מאיישים את שלושת המוצבים.

 

הימים ימי אוקטובר 1973 , התצפיות דיווחו על התרחשויות והערכות חשודה בצד המצרי,

הדיווחים הגיעו לדרגים הגבוהים,  מסרים של הרגעה נשלחו לעבר כוחותינו,

מהפיקוד  נמסר לחיילים מוצבים "הכול בשליטה".

התוצאה הנוראית,  נרשמה בתולדות מלחמות ישראל,

נקראה "מלחמת יום הכיפורים".

​

"פתאום ביום בהיר, ביום כיפור, במהלך סיום הצום,

החלה הרעשה כבדה של פגזים על המוצבים,

כוחות הקומנדו המצרי כיתרו את המוצב,

כאשר סירות ואלפי חיילים צולחים את תעלת סואץ, 

החברים התפרסו לאורך המוצב ללא יכולת שליטה, בקרה, והגנה ממשית על כל הגזרה .                             

 

גלים, גלים של הקומנדו המצרי שטפו את המוצב,

השמידו 3 טנקים והצליחו לחדור פנימה.                            

קרבות פנים אל פנים עם מסה אדירה של המצרים ,

לא הותירו סיכוי.                                                                                                                                  הלוחמים שלנו נכתשו אחד, אחד,

חיילי הקומנדו המצרי חדרו לכל פינה אך בתוך סערת הקרב,

בתוך ההמולה והאנדרלמוסיה במעטה החשכה ,

הייתי בתוך המוצב ,החיילים המצרים לא הבחינו בי",

מספר ד"ר זלמן.

​

 

"עם שחר יצאתי אל פתח המוצב, "הסטטוסקופ" היה על צווארי, 

מלמלתי מילים בודדות שידעתי בערבית.

ההפתעה והלם היו מנת חלקם של חיילי הקומנדו המצרי למראה הופעתי מולם, 

התגובה הראשונית שלהם הייתה לכוון את נישקם מתוך רצון לירות בי. 

 למזלי קצין מצרי מנע את הירי, פקד שלא לירות ,וביקש שאטפל בפצוע,

חייל מצרי שהיה לו שבר עם דימום, ואכן טיפלתי בו.

 

מתוך 110 לוחמים שהיו במוצבים נותרנו בחיים ששה או שבעה לוחמים".

"במעבר לצד השני של התעלה תפסה אותנו שוב הפגזה, אלא שהפעם היה זה ירי של צה"ל, 

הפגזים נופלים לצדי הסירה ומטלטלים אותה. 

 

"ושוב התערבה אלת המזל והמעבר לגדה המערבית הושלם,

לאחר שכוחותינו החטיאו את המטרה, 

חצינו את התעלה ללא פגיעה ישירה בסירה."

40 ימים בשבי המצרי היו בתנאים קשים מאד. הלוחמים הועברו מכלא לכלא,

חלקם נהרגו עקב עינויים בשבי.

 

נחשבתי נעדר עד לרגע בו אשתי אורה זיהתה את תמונתי באחד העיתונים".

"לאחר הסכם חילופי השבויים ,התקבלנו על ידי כוחותינו נעשו תחקירים בזיכרון יעקב ,

קבלת הפנים לא הייתה משובבת, בלשון המעטה , 

אז גם המערכת לא הכירה את המושג "פוסט טראומה,"

החלטתי לשקם את עצמי להתגבר על החווית הטראומה,

במקום להיות נרדף אחרי מחשבות אובדניות,  חשבתי שעדיף  לחזור מהר ככל האפשר לשגרה ,                  

אלא שההתמחות בכירורגיה כבר נסגרה בפני, ולכן החלטתי  לעבור להתמחות ברפואת ילדים. 

 

על אף שהייתי בעבר שבוי מלחמה,  לא וויתרתי על האפשרות לתרום, לעזור ,ולשרת את המדינה.

במלחמות בלבנון, בשנותי האחרונות במילואים הייתי אחראי על קליטת פצועי צה"ל, 

במנחת המסוקים ליד קריית שמונה,  סייעתי במתן טיפול רפואי ראשוני ללוחמים 

לפני הטסתם במסוקים לביה"ח רמב"ם.

בגיל 53 פרשתי משרות המילואים וצה"ל העניק לי אות הוקרה,

על מסירותי ותרומתי במהלך השנים למערכת הצבאית, שרובה נעשתה בתפקיד רפואי.

 עם סיום לימודי התקבלתי להתמחות ספציפית, 

באונטולוגיה – פגים וטיפול נמרץ תינוקות –  ביוסטון בארה"ב,

באחד ממרכזי הרפואה הטובים בעולם בתחום זה, 

היכולות והמסירות שלי לא נעלמה מעיני ההנהלה , 

לכן הציעו לי להישאר ולהצטרף לצוות הרפואי במקום.

סירבתי להצעה ,הייתי ציוני ואידיאליסט:  "חשבתי שמקומי בארץ".

​

עם חזרתי לארץ, התקבלתי לעבודה ע"י פרופ' ינקו, 

בתפקיד מנהל מחלקת הילדים בביה"ח "כרמל" בחיפה.

"פתחנו מחלקת פגים ותינוקות חדשה" מספר ד'ר זלמן : 

"הייתי שם מנהל מחלקה משנת 1977 עד 2002, לאורך 25 שנה,

במשך תקופה זו הוקמה מאפס ,מחלקת תינוקות ופגיה לתפארת בביה"ח כרמל .    

                                   

האחריות הייתה גדולה וכמי שהוביל את הפרויקט, שהיה חדש, 

אני יכול לומר בגאווה שכבר אז הגיעו אלינו פגים במשקל מתחת ל-1 ק"ג, 

ואף תינוקות שמשקלם היה 500-600 גרם.

חלק משמעותי מהתינוקות האלו שרדו וגדלו לתפארה , 

כיום חלקם בני ה-30 ,בוגרי אוניברסיטה, וקציני צה"ל . 

תמיד השתדלתי לשמור על קשר עם חלק גדול של הפגים הקטנים שגדלו וצמחו . 

אחר חלקם הייתי עוקב כרופא וכפסיכולוג, ונוצרו גם קשרי ידידות.

לעיתים אנו נפגשים על כוס קפה לשיחת חברים".

"בזמן שהותי בביה"ח כרמל קיבלתי פעמיים את פרס מנכ"ל קופת חולים על הצטיינותי כרופא".      

 

פריצת הדרך לגילוי חיסון, להצלת הפגים החלה בתקופה זו ,

הייתי בין הראשונים בעולם שפיתחו חומר שנקרא " סופרקטנט ריאתי". 

חומר זה מחזק את קנה הנשימה ומשפר את מצבו של הפג,

פותח את הקנה ומאפשר לפגים לנשום באופן עצמוני".

המחשבה והאמונה ,  שיש דרך לפצח את הקוד, 

הרצון למצוא מזור לפגים לא נתן לי מנוח, 

הרעיון קינן והבשיל במוחי,  רקם עור וגידים ,  

 

עבדתי יומם וליל, בניסיון להגיע לנוסחה במעבדה בטכניון.

לימים היו שני רופאים נוספים, היפני ד'ר קושיברה  וד'ר מורלי מקיימברידג',

שיצרו הרכב שונה מהנוסחה של החומר שפיתחתי.

פרופ' ליאו שטרן ז"ל, שהיה אז עמוד התווך של הטיפול בפגים בעולם, 

שמע  את הרצאתי בתחום מחקר זה, פרסם את המחקר בשני ספרים שהוא כתב. 

פרופ' ליאו הקדיש פרק שלם לפריצת הדרך הזו ברפואה,

ולחשיבות גילוי הרכב החומרים שהביא להצלת חיי הפגים, 

 

שינוי דרמטי ופיתוח חיסון איפשר הצלת עשרות אלפים של פגים ברחבי העולם.

"לפני כ-30 שנה הוזמנתי לכנס שנתי, בעיר וושינגטון בירת ארה"ב.

האירוע אחד היוקרתיים והידועים באונטולוגיה, 

בכנס הצגתי את התגלית והמחקר" מוסיף ד"ר זלמן. 

"קיבלתי ממארגני הכנס מכתב הצטיינות על ההרצאה המקורית ביותר בכנס זה.

האמריקאים כמו האמריקאים, ברגע שקלטו את גודל הפוטנציאל, 

העמידו תקציב ענק שיאפשרו לרופאים  לערוך מעקב ומחקר בטיפול באלפי פגים,

בסופו של דבר הצוותים הגיעו ויצרו נוסחה של שלושת פורצי הדרך בנושא".                                                      

"לצערי מדינת ישראל פספסה הזדמנות להיות בין הראשונות , 

אם לא הראשונה ולהוביל בתחום מיוחד זה,

בפיתוח ה"נוסחה המושלמת" להצלת הפגים".

​

"המחויבות שלי והדאגה לפגים חסרי האונים, שאבה אותי טוטאלית , 

השגחה במחלקה, מסביב לשעון, יום ולילה כולל שבתות וחגים, 

לעיתים קרובות  הייתי תופס תנומה על מזרון שהנחתי על הרצפה,

ליד האינקובאטור של פג חולה. 

במשך 20 שנה לקחתי ימי חופשה בודדים, למרות כל האחריות והעבודה הקשה, 

לא וויתר על המשך מחקר בנושא בעיות הנשימה של פגים".

​

" כמומחה בעל שם עולמי הוזמתי למעבדת מחקר בוויניפג שבקנדה, 

במטרה לערוך מחקר על בעיות הנשימה אצל פגים.

הצטרפתי אל פרופסור ריגטו,  מומחה עולמי לבעיות נשימה בפגים ותינוקות" ,

 בסיכום, פרסמנו מספר מחקרים שתרמו רבות בהבנה של וויסות הנשימה בפגים. 

עלי להדגיש, מוסיף ד"ר זלמן :" שלפגים יש לעיתים קרובות הפסקות נשימה,

המסכנות את חייהם,

לכן, "עבודות מחקר אלו היו מאד חשובות בתהליך הטיפול במחלה זו".

הידע והניסיון שצברתי אפשר לי ליזום מהלך נוסף וחדשני. 

 

בביה"ח כרמל ,הקמתי מעבדה ראשונה,

הבודקת את החלבונים וכמות "הסורפקטנט הריאתי", החומר הנמצא בריאות.

בדיקת החלבונים מזהה עם יש מחוסר בכמות חומר הנוצר בריאות, 

לפיכך גורם לקשיי הנשימה בדרגות שונות".

ד"ר זלמן מסביר: "הבדיקה חשובה מאד, 

על כן, הבדיקה מזהה מצבים של חוסר "סורפקטנט" בריאות,  

אומנם שכיח מאד אצל פגים , 

אבל לעיתים מזהים זאת גם אצל ילדים גדולים, ואצל מבוגרים.

המעבדה בביה"ח כרמל הפכה לשם דבר.

היחידה בארץ ,ושרתה את כל בתי החולים ברחבי הארץ".

​

ד"ר זלמן מפרט:" תהליך בדיקה זה חשוב במיוחד, 

הביא לגילוי וזיהוי של מרכיב חסר בחומר השומני בריאות, המכיל שלושה חלבונים.

מחד כאשר חסר אחד מחלבוני  "הסורפקטנט" שקוראים לו B, 

המצב מסתיים במוות או בהמלצה להשתלת ריאות, באופן דחוף.   

 

מאידך ,כאשר חסר לחולה חלבון A או C החולה ישרוד את מחלת הריאות, בטיפול נכון".

"המעבדה שרתה את המטופלים מכל רחבי הארץ. ובדקה דגימות מהריאה. 

כולל של אנשים מבוגרים, שיש חשד שיש להם בעיה עם "הסורפקטנט", 

האבחון אפשר אימות ואישור או שלילת המחלה.

תהליך הזיהוי של המחלה הקל על החולה ועל הרופא,

מונע חשש וחוסר וודאות,  מכאן אפשר תכנון וטיפול מהיר ,גורם חשוב להצלת והחולה".

​

"כאשר  פנה אלי פרופסור שאול שאשא, מנהל ביה"ח בנהריה, 

ביקש שהצטרף לצוות הרפואי ולהוביל את ניהול מחלקת הפגים בפריפריה,

פרופסור  שאול שאשא הבטיח תמיכה ללא סייג ואפשרות להמשיך במחקר.

האתגר ליצור מודל חדש, לפתח את מחלקת הפגים בנהריה, ביה"ח הכי צפוני בארץ ,

קסם לי גם הרעיון לחזור לנוף ילדותי, מודה ד'ר זלמן : 

"מילד שגדל במעברה, היה לי סיפוק לחזור כרופא עטור תהילה ובעל שם בינלאומי.,

כמו גם , עלי לציין,": את ראשית דרכי אני חייב גם לביה"ח נהריה, 

שפתחו השערים, והעניקו לי הזדמנות  להשתלב במערכת,,במהלך לימודי הרפואה כסטודנט צעיר,

כאסיסטנט אצל ד"ר מנליס ז"ל , וד"ר שטמלר ז"ל".

"במשנה מרץ פיתחתי את מחלקת הפגים, הקמתי מעבדה חדישה למחקר בנהריה ,

לאחר שהמעבדה בביה"ח כרמל נסגרה.

עם פרישת פרופסור שאול שאשא,

ניסו גורמים לערער ולקרוא תגר על מעמדי, משום מה ? {על פניו ניכר הכאב והעלבון} בסופו הרוחות נרגעו".

​​

ד"ר זלמן, עושה אתנחתא, לוגם מהקפה , חוזר לחייך, וממשיך במסכת חייו: "המשכתי במחקר בתחומי ההתעניינות שלי, שהיו מגוונים, 

עם פרופסורים שונים בטכניון ובאוניברסיטת חיפה  " 

​

כאשר האתגרים שעמדו בפני על סדר היום היו :

​

* מוסיקה לילדים והשפעתה על ההתפתחות החשמלית של המוח

עם פרופ' הילל פורת מהטכניון.

* חרדה ומתח בשל מצב בטחוני או אחרי מלחמה,

ההשפעה של ירי קטיושות על בני זוג בטרם ילדו ילדים.

* אישה במצב לחץ במהלך ההיריון.

* דיכאון האישה במהלך ההיריון.

* גברים במתח בזמן מלחמה או בתסמונת אישית של לחץ בעבודה,

בסביבה הקרובה בה הם מתפקדים.

כל זאת, לאחר מעקב ומחקר שנעשה על כבשים,

הגילוי שתחת לחץ וחרדה הן מפרישות הורמונים , 

כגון: קורטיזון ואדרנלין שמשפיעים לרעה על התנהגות העוברים שלהן.

כמו כן, נבדקה השפעת הטראומות על הפגים,

המתחילה בתוך הרחם, 

כאשר לאם במהלך ההיריון יש לידה מאיימת והיא מאושפזת במעקב, 

במחלקה לסיכון גבוה".

כמו גם, התנדבתי כרופא : ברואנדה , בקוסובו ובאתיופיה.

טיפלתי בילדים במעון מונשמים ,בבית יתומים בחיפה. 

ובילדים ,בקיבוץ שמרת".

​

 ד"ר זלמן ויינטראוב ז"ל ,היה איש מופת ,איש ספר, כתב שירה, צייר ,

כל דקה בחייו יצק תוכן, בחשיבה יצירתית ובעשייה ,

הקדיש את חייו למען הזולת , 

משאיר מורשת, כרופא פורץ דרך בטיפול בפגים,

מהווה מודל לחיקוי , באהבת הארץ ,באהבת האדם ,בחקר נפש אדם ,         

נפטר בשנת 2015 ,בקיבוץ שמרת . יהי זכרו ברוך !.

.