הַבְּדִידוּת —בֵּין הַחוֹמוֹת שֶׁל יָפוֹ
מֵאֵת פִּינְצִי דָּוִד
עַל יָפוֹ, זֹאת הָעִיר, יָכֹולְתִּי לְסַפֵּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת. עַל יָפוֹ, זֹאת הָעִיר שֶׁל כִּבּוּשִׁים וּמִלְחָמוֹת, וּבֵין כֻּלָּם גִּלִּיתִי חֲלוֹמוֹת גְּנוּזִים בֵּין הַחוֹמוֹת. מִיכָאֵל, מַלְאָךְ שְׁבוּר־כָּנָף, נִסָּה לְכַפֵּר. חֲלוֹם אֶחָד רָצָה לְסַפֵּר: כֵּיצַד יָשְׁבָה עַל הַחוֹמָה בָּעִיר הָעַתִּיקָה, וּמַבָּטָהּ נִשָּׂא הַרְחֵק, הַרְחֵק. מַבִּיטָה וְשׁוֹתֶקֶת אֶל הָאֹופֶק, שָׁם הַשָּׁמַיִם, וְהַמַּיִם, נִפְגָּשִׁים, והחֲלוֹמוֹת הַמִּתְנַפְּצִים, בְּקֶצֶף הַגַּלִּים. קַרְנֵי הַחַמָּה מְפַנּוֹת אֶת הַיּוֹם לַלַּיְלָה. הַדַּיָּג עוֹמֵד עַל הַחוֹף, אוֹחֵז בַּחַכָּה, מְחַכֶּה וּמְחַכֶּה , וּשְׁעוֹן הַחוֹל מָחַק אֶת פְּסִיעוֹתָיו. עֲלָטָה פּוֹרֶשֶׂת אֶת גְּלִימָתָהּ. בָּא הַלַּיְלָה, כָּבָה הָאוֹר, וְאֵין דָּבָר, הָרוֹמֵז , שמישהו הקשיב שם למעלה. מִלְּבַד, הָאוֹר הַמְהַבְהֵב בַּמִּגְדָּלוֹר. בְּחֶדֶר שֶׁל בִּנְיָן עַתִּיק יוֹמִין, עִם פְּסַנְתֵּר סָגוּר, שֻׁלְחַן כְּתִיבָה וּמִזְרוֹן עַל הָרִצְפָּה, אֵלָה — יַלְדָּה שֶׁל מַלְאָכִים — נוֹשֵׂאת תְּפִלָּה. הֶעֱמִידָה דּוּק, מִשְׂחַק שֶׁל יְלָדִים. בין המרצפות, מִסָּבִיב לְמִטָּתָהּ, חִכְּתָה לָהּ הַבְּדִידוּת. לחשה, לֹא רָצִיתִי לִשְׁכַּב עִם עַצְמִי, וְאַף לֹא אִיתָּהּ. וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה, עִם צְלִיל פַּעֲמוֹן הַכְּנֵסִיָּה, הוֹפִיעָה הַבְּדִידוּת — מְתוּקָה, זוֹהֶרֶת וּשְׁקֵטָה. נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר לָהּ שֶׁבֵּין הַחוֹמוֹת שֶׁל יָפוֹ , תִּמְצָא אֶת הַחוֹמוֹת שֶׁלִּי. לֹא רָצִיתִי שֶׁתִּפְרֹץ אֶת הַדּוּק — מִשְׂחַק שֶׁל יְלָדִים. תהי חֲזָקָה, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי. הַבְּדִידוּת אָמְרָה: "הַי, שָׁלוֹם. הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר זָרְחָה, יוֹם חָדָשׁ נוֹלַד. " וַאֲנִי לָחַשְׁתִּי בִּדְמָעוֹת: "אֵינִי רוֹצֶה. אֲנִי שׂוֹנֵא פְּרֵדוֹת. רָצִיתִי לַיְלָה שֶׁיִּמָּשֵׁךְ לָנֶצַח." וְהַבְּדִידוּת חִיְּכָה חִיּוּךְ פְּרֵדָה וְנָשְׁקָה לִי בַּמֵּצַח. וּמִיכָאֵל, מַלְאָךְ שְׁבוּר־כָּנָף, מָעַד וְנֶעֱלַם.
הפקה, שירה, -סנו -מילות השיר פינצי דוד IM איור באדיבות
פרפר דנאית מנפלאות הבריאה
הגולם גלום בתוכו בטלן או קוסם
מאת : אלון מאיר
צילום: אלון מאיר
הנה לראשונה הצלחתי לצלם את התגלמותו של הזחל וכניסתו לבידוד .
הנה גם בטבע לפעמים צריך להסתגר כדי להפוך לפרפר .
אגב לאחר התגלמות הזחל, אבריו נמסים ובתהליך מופלא של כמה ימים, אז יוצא משם פרפר .
מכאן אנו למדים שלפעמים אנו לא מבינים את נפלאות הבריאה, איך זה שהפכנו את המושג גולם לבטלן או חסר יכולת , כשמדובר בכלל בקוסם חרוץ?